דורון גוברמן - לקחת אוויר
דורון גוברמן באינסטגרם https://www.instagram.com/dorongoverman/
בפייסבוק https://www.facebook.com/105380351752392
בספוטיפיי https://open.spotify.com/track/1cw3kLbwNcXEIlhnPEJxxS?si=27199feb56ae4e94
באפל מיוזיק https://music.apple.com/il/album/%D7%9C%D7%A7%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-single/1570889707
סוכנות: מאמא - ייצוג אומנים
מילים ולחן: אופיר רגב ורועי הר-גיל
עיבוד והפקה מוזיקלית: רועי דורון
גיטרות: אופיר רגב
בס: רועי דורון
מיקס ומאסטרינג: ארן לביא TanTan studios
קרדיטים לקליפ:
בימוי, צילום, הפקה ועריכה: יאיר מזר ושגיב אברמוב
תסריט: שגיב אברמוב, יאיר מזר ודורון גוברמן
חברת הפקה: Camelcopter
מפיקה ראשית: מיקה וידר
מפיקה: רוני צימרמן
שחקן: אסף פרי
תאורן: עמית נאמן
עוזרי צלם: רועי מורד ותומר וילדורף
עוזר תאורה ומצלמה: גל חפץ
ארט: עדי ביבר
סטיילינג: אחינועם פורת
כוריאוגרפיה: נטע מזור ודורון גוברמן
מאפרות: הילה קרוצ׳י ונופר כהן
עריכת צבע: אדם אדלשטיין
לוקיישן: נוף צוקים
יוגיסטיות: נטע מזור, אחינועם פורת, ענבל פרנק, מאיה רהט, נועם צורי, נועה לרנר ונור נאהב קרן
ייעוץ תנועתי: טל קון
בגדים: DNA ZONE
צילום עטיפה: יאיר מזר
עיצוב גרפי: שגיא מאיר
תודה גדולה מהלב שלי ל – מיקה וידר, נוהר צור, ג'ימבו ג'יי, דן אלעזרי, נועה גוברמן, רינה פורת, אריה ורוני גוברמן, רוני צימרמן, אלית בר שדה, רביד פלוטניק, דניאל רז, ניב לינצנברג, הדר לוי, יוני להב, טל קון, אייר דיומן, ברק אוסטר, שגיא מאיר, ירון בריזמן, מאיה קורן, טלי רטר ואנאל מוטולה.
מילים:
קניתי מזרון חדש
נראה לי זה רציני
בא לי על זה ממש
אני כבר לא עצבנית
עומדת מול השקיעה
עוצמת עיניים
כואב אבל לא מראה
נושכת שפתיים
עוברת תנוחה נעמדת אני הלוחמת
הצידה נמתחת
נותנת ברכה אל השמש שואפת נושפת
אני כאן נוכחת
מצמידה ת'ידיים אומרת תודה למורה
נשארת עוד רגע
מדליקה ת'נייד ונבהלת
קבענו בשבע
הרגשתי שזה יישאר איתי
ידעתי שהפעם זה אמיתי
השלמתי עם כל מה ששביר
כולם איתי
לקחת אוויר
רצה אל הדירה
איך זה קורה לי שוב
לא נשארה ברירה
לא בא לי עוד סוף עצוב
דמיינתי מבט מאוכזב
הזעתי בינתיים
נשכבת לבד על הגב
פורשת ידיים
מחשבות שבאות והולכות ממלאות אותי
ומרגישה מרוקנת
מנסה לנתק אבל יש בי ספק שאולי
אני לא מסוגלת
זה בסך הכל שריר שצריך לעבוד עליו
אז שוב מתרגלת
ולמה נלחצתי בכלל
כבר לא זוכרת
הרגשתי שזה יישאר איתי
ידעתי שהפעם זה אמיתי
השלמתי עם כל מה ששביר
כולם איתי
לקחת אוויר
זה היה הקטע שלי עכשיו הוא של כולם
עדר מזרונים בוערים אחריי ופתאום אני קמה
אפשר להעמיד פנים כשהכל חיצוני
אולי כולם מצאו ואולי זו אני
אולי הרגע עבר אולי הרגע נגמר
אולי עוד רגע אבין שברגע שהפסקתי לחפש
קיבלתי שזה מה שיש
למדתי להתגמש